קופת רבינו בנשיאות הרבי מה״מ נוסדה ע״י ידי אדמו"ר הריי"צ והיא מוסד הצדקה הגדול ביותר בחב״ד . בהזדמנויות רבות עודד הרבי לתרום ״מגבית״ דווקא לקופת רבינו ובכך הפכו המגביות לקופת רבינו לחלק ממנהגי חב״ד.
עורכים מגבית עבור "קופת רבינו", כפי שנתייסד כבר מזמנו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, וכמדובר כמה פעמים – מסתמא יתן כל אחד כפי נדבת לבו הטהורה . . ואלו הרוצים – ירשמו שמם, בצירוף שם האם, להזכירם על הציון.
ועל ידי זה תומשך ברכת ה' בכל הענינים, ובפרט בענין ד"בשביל שתתעשר", ועד לאופן ד"בחנוני נא בזאת אמר הוי' צבאות", ולהמשיך זאת למטה מעשרה טפחים, בפרנסה בהרחבה, ולנצל את הפרנסה עבור דברים בריאים, שמחים וטובים, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
(שיחת פורים תשכ"ז)
חשיבות מיוחדת בנתינת צדקה בכל יום. ומכיוון שלא תמיד זוכרים לתת צדקה בכל יום, יסד הרבי את "קרן השנה", שאליה תורמים כמספר ימות השנה. הקרן מחלקת לצדקה פעמיים בכל יום – לזכות כל המשתתפים בה. במשך חודש תשרי הרבי מעורר ברבים על השתתפות בקרן זו.
ביום שמחת תורה נמכרים הזכויות של פסוקי "אתה הראת". התרומות לקרן זו מועברות לפעילות 'קופת רבינו' לפעילות השלוחים ובתי חב"ד ליובאוויטש ברחבי העולם, וכן לתמיכה במשפחות אנ"ש ברחבי תבל.
נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות. במהלך השנים חילק הרבי חלק מכספי ה'מעמד' לפעילות מוסדותיו, ובהתאם לחלוקה זו — ממשיכים גם היום להעביר את הכספים שמגיעים ל'מעמד' לפעילות מוסדותיו של הרבי.
המנהג לערוך מגבית מיוחדות החל בתקופת הרבי הרש"ב, אך התרחב מאוד על ידי הרבי, שערך 'מגביות' שונות בהתוועדות במהלך השנה. לדוגמא: בהתוועדות י"ב תמוז - למען מוסדות "אהלי יוסף יצחק"; ביו"ד שבט - למען "קרן תורה". בשנים האחרונות קיים הרבי 'מגבית' בכל יומא–דפגרא, ובסך הכל 26 מגביות במהלך השנה.
מנהג עתיק בקהילות ישראל, לערוך מגבית כדי לסייע לנצרכים לרכישת מזון לחג הפסח. הרבי קרא לערוך מגבית דומה גם לקראת חודש תשרי, לסיוע בהוצאות החגים. הסיוע הכספי מועבר בדיסקרטיות מרבית, ומאפשר למקבלים לבצע את קניות החגים בכבוד.
המנהג לצרף לפ"נ סכום כסף כ'דמי פדיון–נפש', הוא מנהג עתיק מזמן משה רבינו, שכאשר היו מבקשים את ברכתו או ברכת אהרן — היו מצרפים לבקשה סכום כסף, כ'כופר נפש'. הרבי נוהג להעביר את כספי התרומות הללו לפעילות מוסדותיו, וגם היום הכספים שמגיעים ל'דמי פ"נ' מועברים לפעילות מוסדות הרבי
כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, הנשיא החמישי לבית חב"ד, נהג פעמיים בשנה לאסוף כספים כדי להשתמש בהם לצרכים כלליים. בנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ, מיסד את פעילות הקופה שנקראה "קופת רבינו". בחודש חשון תשנ"ד מינה הרבי להנהלת הקופה את מזכיריו הרבנים שלום מענדל סימפסון ויהודה לייב גרונר, ומאז "קופת רבינו" היא קופת הצדקה המרכזית של חסידות חב"ד, האחראית על קרן השנה, מעמד, מעות חיטים, ועוד. לצורך ניהול הקופה מינוי המזכירים ועד מיוחד בראשותם, ובו היו חברים זקני החסידים, ביניהם הרה"ח ר' חייקל חאנין, ר' יהושע דובראווסקי, ר' בערל יוניק, ר' רפאל וילשנסקי, ר' חיים סרבנסקי, ר' אליהו חיים רויטבלט, ר' יצחק מאיר מרוזוב, ר' יוסף בן ציון רייצס, ר' יוסף משה מרוזוב, ר' יהודה לייב מוצ'קין, ר' שניאור זלמן שגלוב, הרב אהרון יעקב שווי, ר' שמואל בליזינסקי, ר' אריה לייב זוסמן, ויבלחט"א ר' שמואל שי' מלמד. שלוש שנים לפני פטירתו של המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, הוא הוסיף את הרה"ח ר' יוסף ברוך שפילמן להנהלת ועד קופת רבינו.
